מאת יעלי רהב-סיון
מאז שאני זוכרת את עצמי הייתי מוקפת חברים. אהבתי מפגשים חברתיים והייתי די עסוקה בלייצר לעצמי כאלה.
גם במפגשים חברתיים הרגשתי שמחה גדולה וחיכיתי בקוצר רוח לאירועים כמו סדר פסח וארוחות חג אחרות. כששתיים מחברותי רבו או לא כל כך הסתדרו זו עם זו מצאתי עצמי מעורבת בניסיונות לפשר ולגשר ומאד נהניתי מהעיסוק בזה.
יצא שעסקתי בתחביב שלי בהצלחה רבה מבלי לתת לו מקום של כבוד ולגמרי ללא שמץ מחשבה על כך שמדובר ביכולת/כישרון שניתן להפוך למקצוע.
אז היו לי המון חברים ונחמד היה לי להיות מחובקת ומחוזרת ולפרנסתי עסקתי בתחומים אחרים. לא היה לי מושג מה זה מיומנויות חברתיות ובשביל מה זה טוב.
לקח לי כמה שנים להבין שחלק בלתי נפרד מההצלחה שלי בעבודה מקורו במערכות היחסים שניהלתי עם תלמידי, עם קולגות, עם מורי, מתאמני ועוד.. ועוד שנים ספורות להבין שקוראים לזה מיומנוות חברתיות.
לפני כ 13 שנה, באחד מהקורסים בהם השתתפתי נתקלתי לראשונה במינוח "כישורים חברתיים" . או "מיומנויות חברתיות", חברי לקורס השתמשו בו בדברם עלי, ואני, בניסיון להבין מה הם רואים ומרגישים - תחקרתי אותם והתחלתי ללמוד את הנושא.
ככל שחקרתי יותר- נוכחתי שמיומנויות חברתיות ששייכות למעשה לתקשורת הבין אישית הן תוצאה של תקשורת תוך אישית.
תקשורת בין אישית היא מערכות היחסים שאנו מנהלים עם אחרים, אך מהי תקשורת תוך אישית?
תקשורת תוך אישית היא מערכות היחסים שאני מנהלים עם גופנו, מחשבותינו ורגשותינו.
לדוגמא:
אדם עם ביטחון עצמי (סומך על עצמו, מרגיש בעל ערך ובעל יכולת) –יהיה לו קל הרבה יותר ליצור קשר ראשוני עם חברים.
אדם עם תודעת שפע (מאמין שיש די לכולם ושעליו מוטלת האחריות לייצר שפע לעצמו..) ייקל עליו להתחלק עם אחרים, להגיש עזרה מבלי לחשוש, לשתף ברעיונות ולנהוג בנדיבות, ולא רק חומרית.
אדם שיודע לדחות סיפוקים (איפוק) ימתין בסבלנות לתורו, יקשיב בסבלנות לדברי חבריו, וינהג בנינוחות.
אדם עם דמיון מפותח וחשיבה יצירתית –קל לו יותר להבין ולנהוג בהומור.
מרגע שהבנתי שמה שאני עושה באופן טבעי ולא תמיד מודע הוא לעזור לאנשים לפתח "מיומנויות חברתיות" ושמתי לב שהם מצביעים ברגליים – העמקתי בנושא והפכתי אותו לעיסוקי המרכזי.
מיומנויות חברתיות הן קשת של כישורים שניתן ללמוד ולתרגל על מנת לשפר את הסיכוי לקידום בעבודה, לניהול חיי משפחה וחיי חברה מספקים ואיכות חיים בכלל..
