"נמאס לי מהפרעת הקשב!! לא יכול לחיות ככה!", כך התחילה שיחתי הראשונה עם לקוח בשנות הארבעים.
"הגעתי אליך כי אני קורס! אני לוקח על עצמי יותר מידי. אני מוצא את עצמי עושה ועושה ועושה ולא מצליח להציב גבולות. לא לעצמי ולא לאחרים. הכל בגלל הפרעת הקשב.
במאמר מוסגר אגיד שרבים מהלוקים בהפרעת קשב מייחסים לה את כל הקשיים והבעיות שלהם ומחפשים מענה ש"יסלק" את הפרעת הקשב מחייהם באופן מיידי.
הדרך היחידה לעשות זאת כרוכה בנטילת תרופות אשר לפעמים מספקות את הסחורה ולעיתים יש להן תופעות לוואי שמעיבות על התפקוד ושמחת החיים.
לקיחת תרופות מעוררות משפרת את הקשב והריכוז כל עוד נמצאים תחת השפעת התרופה. אלא שתרופות מעוררות אינן עוסקות בשינוי דפוסי חשיבה והתארגנות
"רגע" אמרתי, "בוא ננשום רגע לפני שנקפוץ למסקנות. תאר לי איך נראה סדר היום שלך... ספר לי ממתי אתה מרגיש את הקריסה הזו? האם תמיד היה לך קשה להציב גבולות? ומה יקרה אם תעז? אם תגיד "לא" או "לא עכשיו" מה יקרה אז?"
בהמשך השיחה הוא הבין שהפרעת הקשב היא אולי חלק מהסיבות להתנהלות שלו אבל אינה הסיבה היחידה. היה שם פחד נטישה שגרם לו לרצות את הבוס שלו בעבודה, את אישתו, את ילדיו ואפילו את שכניו.
כשהחליט להציב גבולות-שכח מזה בזמן אמת וכשהעז להציב גבול חווה התקפי חרדה. הוא הגיע לתרגול של "שיטת רביב" שמשפרת את תפקודי הקשב והלמידה, ובמקביל למד להכיר את עצמו הרבה יותר לעומק. עם הזמן הוא למד להבחין מתי הוא עובר את הגבולות של עצמו ולעצור שם.
הוא למד להבין את הסיבות שבגללן קשה לו להציב את הגבולות והתחיל להתאמן בלבטא את עצמו מבלי לחשוש או להתנצל. הוא למד לסלוח לעצמו על הפעמים בהם לא הצליח להתבטא או להציב גבול וככל שסלח לעצמו יותר – כך הצליח יותר.
כשעבדנו על דיוק סדר היום כך שיתאים יותר למערך הכוחות שלו גיליתי שיש לו לקות למידה שמנעה ממנו לנהל יומן ולנהל רשימות, מצאנו פתרון באמצעות תזכורות מוקלטות שהוא הכין לעצמו והיערכות שבועית מראש על מנת להקל עליו את ההתמודדות היומיומית.
הוא למד להרפות מהצפייה שלו מעצמו למושלמות ולמד להאציל סמכויות ולהיעזר בחברים, בני משפחה ואנשי מקצוע, לאחר שלושה חודשים של מפגשים הוא הפסיק, בליווי הרופא שלו ליטול תרופות והתמקד בתרגול יוגה, נשימות וחשיבה חיובית.
נפגשנו אחרי שנה, הוא סיפר שעובד פחות שעות. כמה שבועות לאחר שסיימנו את פגישותינו יזם פגישה עם הבוס שלו וביקש לרדת במכסת השעות.
הבוס שהעריך את הרצון שלו להקדיש יותר זמן למשפחה אפשר לו להפחית בשעות העבודה מבלי לגרוע משכרו.
לאחר זמן מה הצטרף לקבוצת רכיבה והיה עליו לעמוד על שלו אל מול אשתו וילדיו שלא כל כך אהבו את הרעיון.
ככל שהיה בטוח יותר בהחלטות שלו כך הצליח להיות אמפטי להתנגדויות בהן נתקל ובאופן כללי השתפרה מערכת היחסים שלו עם אישתו וילדיו.
מפעם לפעם הוא מפרגן לעצמו יום חופש רק על מנת להיטען בכוחות. לפעמים הוא מבלה את היום הזה עם בני משפחתו ולעיתים הוא בוחר לצאת לרכיבה
או לפנק את עצמו בספא, או קריאת ספרים, הוא צפייה בסרט ועוד ועוד...
הפרעת הקשב עדיין שם אבל היא לא מנהלת אותו. עכשיו הוא המנהל ולפעמים הוא אפילו נהנה מהיתרונות של ה"הפרעה".
